עם כניסתו של ילד, החיים משתנים תמיד. מרגע זה ואילך, הכל כבר לא יהיה כמו קודם, וזה מה שמפחיד גברים רבים. כך היה איתי. רק הזמן עובר - וברגע מסוים מגיעה ההבנה שהכל כמו שצריך להיות: העבר נשאר בעבר, וההווה הפך להיות ההווה.
עם לידת בני, היו לי חששות שלא סיפרתי לאשתי. כן, ובאופן כללי לא סיפר לאף אחד. פחדתי מהילד, מכיוון שהוא קטן מאוד וחסר הגנה, אתה אף פעם לא יודע מה יכול לקרות לו. פחדתי גם עבור אשתי - היא שברירית, רכה, היא לא יכולה להתמודד ולהישבר. זה היה מפחיד גם לעצמי: חבל לספר, אבל הפחדים הראשונים שלי לא היו קשורים לעובדה שאבא טוב לא ייצא ממני, אלא עם העובדה שלעולם לא אחזור לאורח החיים הרגיל והאהוב שלי, והאשם בכל דבר תִינוֹק.
כך חלפו ימים, אחר כך שבועות, חודשים. לפתע התברר לי: אני כבר לא רוצה שזה יהיה כמו שהיה קודם. פשוט הוצאתי את המצב ואת המחשבות האלה. הדבר העיקרי בחיי הוא הבן שלי, המשפחה שלנו, אבל זה הכי טוב שיכול לקרות בחיי. בשלב זה הגיעה הבנה של שלוש אמיתות פשוטות וחשובות שהפכו את השקפת עולמי, פשוטו כמשמעו.
1. שווה לעבוד
אני לא מדבר בכלל על עבודה. אני מתכוון ליצירה אחרת. העניין הוא שככל שאתה מנסה לעבוד על המחשבות שלך, לנתח טעויות וטעויות, אתה בסופו של דבר מקבל יותר. יש לעבוד על עצמך, ליצור הרגלים שימושיים חדשים, להיפטר מרעים - וזה יעזור להשיג את המטרה מהר יותר. ככל שעובדים קשה יותר לטובת המשפחה ומבחינת גידול ילד, כך הדבר מביא לכולם יתרונות. עם זאת, יש תנאי חשוב: הכלל יעבוד אם אתה באמת אוהב את העבודה שלך ותבין למה אתה עושה מאמצים.
[sc name = ”rsa”]
2. החיבורים מיותרים
סביבנו תמיד יש הרבה אנשים שלוקחים הרבה זמן ואנרגיה. אנו מבלים איתם, אנו מתקשרים - זה לא מביא עונג רב, לעתים קרובות אנו לא מסכימים איתם, אך אנו עדיין מבלים בהם. אז למה? שאלתי את עצמי את השאלה הזו כשיש לי פחות זמן לפגישות, כשהתחלתי לראות חברים ומכרים לעתים קרובות פחות. תקשורת בלתי מיותרת הופסקה מעצמם.
3. אל תפחד להיות תלוי במישהו
גם אחרי החתונה התנגדתי נואשות לרעיון שתלויתי באשתי, כשהיא הייתה בי. אנשים אוהבים תלויים זה בזה תמיד, זה לא יכול להיות אחרת. אחרי לידת בני, הבנתי שאני גם תלוי בו. עכשיו אני יכול להודות בכנות שבלי אישה וילד חיי היו ריקים. אז אהיה תלוי בהם כל חיי. אני רק רוצה לקוות שהם לא ישתמשו בזה, ואני עצמי לא אנסה לתמרן את אלה שתלויים בי.
אנו קוראים גם:
נגע כמעט עד דמעות! אבות נראים קרים כל כך במראהם, אך בלבם הם אוהבים מאוד את ילדם. לפני לידת בני, בעלי לא הפסיק לבלות הרבה זמן עם חברים במקום עם המשפחה. הייתי צריך לארגן שיחה קפדנית וגלויה. ממש עזר. אנו חיים יחד בשמחה!