איך זה אפשרי? אחרי הכל, למען האיש הקטן הזה אתה מקריב את כל מה שאתה יכול, עושה את הבלתי נתפס, מוכן לתת את חייך למען אושרו. כיצד יכול תינוק, שלמענו לא ישן בלילה, להגיב ב"הדדיות "כזו? אין צורך למהר למסקנות ולהקפדה הדדית, מכיוון ששם, מלבד הבזק כעסתי ילדותי, אין שנאה.
"אני שונא אותך!" - באמת? מה הפירוש של הילד?
מכלול רגשות כזה מכריע את לבו של הילד שאין מילים לבטא אותן. זה כעס על המצב, התמרמרות על כך שלא הכל כמו שאתה רוצה, אהבה לאמא וזעם, כזה שאתה רוצה לנצח מישהו שנמצא בקרבת מקום. אפילו עבור מבוגר, ההתמודדות עם זרם רגשות כזה אינה קלה, ועבור פירור זה כמעט בלתי אפשרי. לכן הוא מבטא הכל בביטוי אחד "אני שונא אותך!", והורה מנוסה צריך להכיר ולברר את הגורמים האמיתיים לסכסוך.
הילד לא יכול לומר: "אמא, אני מצטער, אבל עכשיו אני כל כך כועס עליך שאני מוכן למסמר אותך, אבל אני לא אעשה את זה כי אני אוהב אותך! זה מחמיר אותי עוד יותר: להתרגז ולאהוב זה קשה באותו זמן. ואני לא יכול להתמודד עם הזעם הזה ואני זקוק לך בדחיפות ברגע זה. תעזור לי!"
מסובך מדי עבור אדם קטן, נכון? הדרך היחידה שהוא יכול לתאר את כל מכלול הזעם היא לומר: "אני שונא אותך!" לעתים קרובות, תחת שלוש המילים הללו, ילד פירושו:
- אתה לא שומע אותי.
- אני מאוד כואב וחולה.
- אני מרגיש משהו לא מובן בנשמה שלי, ואני לא מבין מה לעשות, אני לא יכול להסביר את זה.
- אתה לא מבין מה אני באמת צריך עכשיו.
- נראה שאנחנו מדברים שפות שונות!
- מה שאתה רוצה ומה שאני רוצה הם שני דברים שונים.
תוך דקה של זרם זעם דמוי מפולת, הילד באמת זקוק לספוג הורה שיכול לקבל את הרגשות החזקים האלה ולעכל אותם, לעזור לילד להתמודד איתם. וכדי למנוע לשמוע אוזניים, מספיק לדמיין שהבן או הבת לא אומרים מצמרר "אני שונא אותך!", אלא "אני צריך אותך, אני צריך אותך!"
אנו מגיבים למילים לא נעימות של ילדינו
מה לא מורשה תגיד לילד:
- לא אכפת לי מה אתה מרגיש!
- לא אכפת לי.
- טוב ויפה, אז גם אני שונא אותך!
- אגרום לך להתחרט על המילים האלה.
- אם כן, אז אני לא אאכיל אותך היום / לא אתן צעצוע / לא אתן לצפות בסרטים מצוירים / לשחק בטלפון.
- אתה ילד כפוי טובה! הכל בשבילך, הכל בשבילך, היה תת תזונה, חסר שינה ואתה!
אנו קוראים גם: 5 משפטים לא הוגנים ופוגעניים ביותר מההורים שילדים יכולים לשמוע
למשפט "אני שונא אותך!" חשוב לענות נכון:
- אני אוהב אותך לא משנה מה, אבל זה כואב לי מהדברים שלך.
- פגעת בי, אני מאוד עצוב שאתה אומר זאת.
- אני מצטער שאתה מרגיש כל כך רע ברגע זה.
- אתה לא שונא אותי, אבל אתה לא אוהב את מה שאמרתי / עשיתי.
- למרות שזה כואב לי מדבריך, אני עדיין אוהב אותך.
- אדון אתכם במה שקורה עכשיו, כשתירגעו, כי עכשיו אתם כועסים.
- אני מבין שאתה כועס עלי מאוד, אבל להגיד מילים כאלה לאנשים קרובים זה מאוד לא נכון.
- פגעתי בך, אני מבין.
- אתה לא מוכן לדבר כרגע, אבל אני אהיה שם כשאצטרך אותך.
- הישאר קצת לבד וחשוב מה קרה. כשאתה זקוק לי, אני שם.
יש לדון במתרחש עם הילד בשלווה, ללא רגש ובאיפוק. המלים הכנות ביותר שנאמרות באמצעות שיניים או עם תוקפנות סמויה בצורה גרועה רק יביאו נזק, יגדילו את הפער בין הילד להורה שלו. לכן, אם אתה מרגיש שאתה רותח, תן לעצמך הפסקה, וכשתתקרר, דבר עם ילדך.
אנו קוראים גם: ילד נשבע
באופן טבעי, ילד יכול לומר מילים כה פוגעות בהתקף של כעס, אך שימו לב, גם אם לא תאמרו דבר, ילד קטן ילקק בעוד כמה דקות, והגדול יותר יתנצל. ובכן, זה היה ככה איתי. אתה רק צריך לדבר עם הילד. כמובן, אינך יכול להסביר לילד בן שנתיים כי אין כסף עכשיו לצעצוע חדש. ותינוק בן חמש כבר יבין זאת.
אני אפילו לא יכול לדמיין אם הבן שלי היה אומר לי את זה. קיים חשד כי ההורים עצמם אשמים כאשר הם שומעים זאת בכתובת שלהם. הגירוי של הילד הגיע לשיא במקרה זה. המשמעות היא שבינו לבין אמו (אביו) לא היו מערכת יחסים אמינה וידידותית. בזה אני רואה את הסיבה. אתה צריך להתחיל עם עצמך, ולא להסביר לילד שאמירה זאת אינה טובה.