תפקודו התקין של מכשיר הדיבור חשוב לאופן התפתחות הילד כמו היכולת לנוע ולזוז באופן מלא. אם מתרחש גמגום, יש סכנה עצומה שתינוקך לא רק יהיה איטי יותר משאר הילדים הלומדים את העולם סביבו, אלא גם יתנתקו ונסוגים יותר. אם אתה מבחין בסימנים הראשונים של גמגום אצל ילדך, אל תתן למצב להיסחף.
מגמגם — זוהי הפרעת דיבור המאופיינת בחזרה או בהארכה תכופה של צלילים או הברות, או מילים; או עצירות תכופות או חוסר החלטיות בדיבור, שובר את הזרימה הקצבית שלו. האבחנה נעשית כאשר התסמינים הללו משמעותיים. ההגדרה הפשוטה יותר, אך רק הכללה של ההגדרה הקודמת, של גמגום כ"הפרה של ההתארגנות הקצבית של הדיבור כתוצאה ממצב העוויתות של שרירי מכשיר הדיבור ", הוקמה בספרות הרופאים לדיבור.
סימנים ראשונים של גמגום
כשגמגום, כמעט כל הילדים מתנהגים אותו דבר. המשימה העיקרית של ההורים היא להכיר את פעמוני האזעקה הראשונים בזמן ולמנוע את המשך התפתחות הבעיה. הסימנים העיקריים לגמגום כוללים את התכונות ההתנהגותיות הבאות:
- הגמגום מלווה כמעט תמיד במתח, חרדה ופחד מדיבור;
- כאשר אפשר לגמגם תנועות לא טבעיות, עווית פנים או טיקים בעזרתם אדם מגמגם מנסה להתגבר על הגמגום;
- ילד יכול לבטא את ההברות הראשונות במשך זמן רב או לחזור על אותה מילה מספר פעמים;
- הילד אינו יכול להתרכז במשך זמן רב, פתאום מפרק את דיבורו, משתתק;
- בתחילת או באמצע משפט, בין המילים נשמעות לרוב הצלילים הנוספים "A", "O", "ו-";
- הילד לעיתים קרובות עוצר וחושב על כל מילה;
- נשימה שטחית, לא סדירה, עצם הבריח או החזה, דיסקורדינציה נשימתית. התינוק מתחיל לדבר לאחר נשימה מלאה או תוך שאיפה;
- תנועות לא רצוניות במהלך הדיבור - מצמוץ, נפיחות בכנפי האף, עוויתות של שרירי הפנים;
- השימוש בתחבולות דיבור כדי להסתיר את הפגם - חיוך, מפהק, שיעול;
- הילד מתחיל להשתמש במחוות במקום במילים.
הגמגום מתרחש ללא קשר לגיל, אך לרוב מתרחש אצל ילדים בגילאי שנתיים עד 6 שנים, כאשר מפותחים כישורי דיבור. בנים נוטים לגמגם פי שלוש מאשר בנות. לעתים מתרחשת הישנות של גמגום בקרב מתבגרים בגילאי 15-17, לרוב זה נובע מהופעת נוירוזה.
מאפיינים פסיכולוגיים של גמגום
- ביישנות ומבוכה בנוכחות אנשים;
- רגישות יתר;
- בהירות פנטזיה משפרת את הגמגום;
- חולשה יחסית של רצון;
- מגוון טריקים פסיכולוגיים בכדי לחסל או להפחית את הגמגום;
- פחד לדבר בנוכחות אנשים מסוימים או בחברה.
השלכות הגמגום
- הפרת הסתגלות חברתית;
- ירידה בהערכה העצמית;
- לוגופוביה - פחד מדיבור;
- סאונדופוביה - פחד להשמיע צליל נפרד;
- החמרה בליקוי בדיבור.
גורמים לגמגום
הגמגום עשוי להופיע באופן לא צפוי. אבל בכל מקרה, לכל סוג של גמגום יש סיבה משלה להופעה. זו הסיבה שצריך למצוא בהקדם האפשרי, מכיוון שהיא תלויה בהצלחה נוספת זו של הטיפול.
- פחד
- דלקת קרום המוח המועברת או דלקת המוח;
- סוכרת;
- נדודי שינה ואנורזיס;
- חוסר פעילות גופנית ועייפות;
- שהייה ממושכת במצב נוירוטי לחוץ;
- שינוי חד בסביבה (מרגש, נסיעה ארוכה);
- יחס קפדני מדי של ההורים לילד;
- הפרעות במערכת העצבים המרכזית;
- תוֹרָשָׁה;
- ראש חבול, זעזוע מוח;
- יכולת הסתגלות לקויה לחברה;
- פיתוח דיבור מאוחר מדי או מוקדם מדי;
- הפרה של תפקוד תקין של מערכת העצבים המרכזית;
- רגישות גבוהה להצטננות.
ברפואה נהוג להבחין בשני סוגים עיקריים של גמגום:
- נוירוטי - מתרחש כתוצאה מטראומה פסיכולוגית, הלם (למשל, פחד או לחץ; בדרך כלל קל לתקן צורה זו של המחלה) או בגלל עומס דיבור מוגבר מדי. הפרעה מסוג זה פוגעת בעיקר בילדים שניתן להרגיש בהם ופגיעים.
- דמוי נוירוזה - מתפתח לעתים קרובות עם פגיעה במערכת העצבים, אשר יכולה להיות בירושה או להפוך לתוצאה של הפרה של התפתחות תוך רחמית.
מטבעם של התקפים, גמגום מתרחש:
- טוניק, הקשור ליתר לחץ יתר של שרירי השפתיים, הלשון, הלחיים, מה שמוביל להפסקה בדיבור.
- קלוני - מאופיין בהתכווצות מרובה של שרירי המפרק, ומביא לחזרה של הברה או צליל יחיד.
- טוניק-קלוני.
- טוניק משובט.
- מפרק.
- קוֹל
- נשימה.
- מעורב.
פנה לעזרה ממומחה מייד לאחר שתבחין בסימני גמגום אצל התינוק. בשלבים המוקדמים, עדיין ניתן לתקן את הבעיה במהירות. לכן, אל תדחו את ההגעה לרופא למועד מאוחר יותר, הרופא יעזור לקבוע את סוג ההפרעה ואת סוגה, כמו גם לרשום טיפול יעיל.
מדוע הילד מגמגם:
עזור לילד
בנוכחות גמגום, יש צורך לבקר בכמה רופאים בבת אחת, כלומר קלינאית תקשורת, פסיכולוג, נוירולוג. לאחר בדיקה מלאה ומעט סימפטומים שאינם קשורים להפרעה, תוכלו להתחיל בטיפול מלא.
עם הגמגום הנוירוטי, הרופא קובע טיפול מיוחד, אשר אמור להפחית את החשיפה לסטרס ורגשות אלימים. זה יעזור למצוא גישה מתאימה לילד וללמד את ההורים לתקשר איתו נכון.
בגמגום דמוי נוירוזה יש צורך בתרופות בשילוב ביקור אצל פסיכולוג. על מנת שהתוצאה תהיה מורגשת ובת קיימא, יש צורך בטיפול ארוך טווח אשר ילווה בשמירה על תנאים נוחים במקום בו הילד חי.
בעת הטיפול בגמגום, יש לדבוק בהמלצות הרופא שלהלן:
- צרו תנאים נוחים לילד בבית. יש לוודא שהתינוק לא יוצא מאיזון ולא מעורר רגשות שליליים, יש לשלול קריקטורות ומשחקים בעלי אופי אגרסיבי;
- שימו לב במיוחד לאווירה הרגועה במשפחה - הילד לא צריך לשמוע צעקות, מריבות, לחוות עונש, לראות תנועות פתאומיות ומחוות;
- תקשרו עם התינוק בגוונים רגועים, דברו בצורה ברורה וקריאה;
- לעולם אל תגיד לילד שהוא אומר או אומר משהו לא בסדר;
- קרא עוד סיפורים לילדך (ההשפעה של אגדות על ילד)אל תקראו סיפורים איומים בלילה, מכיוון שזה מעורר תחושה של פחד מתמיד: פחד לראות את באבא יאגה, לעזאזל, השטן;
- היכנסו לבית חיית מחמד. כך, התינוק יפסיק להרגיש בודד ומדוכא, ויהיה חבר אמיתי;
- דבר עם הגמגום בצורה ברורה, שוטפת (מבלי לשבור מילה אחת ממילה אחרת), קח את זמנך, אך אל תבטא מילים בהברות או בשירה;
- נסה לקרב את התינוק לבני גילדיו המאוזנים, הדוברים היטב, כך שהוא ילמד לדבר בצורה ברורה ומבעית;
- אתה לא יכול לערב גמגום במשחק שמלהיב ומחייב משתתפי דיבור ממשתתפים;
- אם הילד לא רוצה בשלב מסוים לתקשר עם אנשים או עם בני גילו בגן המשחקים, אל תכריחו אותו לכך.
ילדים גדולים יותר זקוקים לטיפול עמוק יותר, הכולל מניעה של עיוות אישיות. טיפול זה מתבצע על ידי פסיכולוג כך שהתינוק אינו מרגיש חסר מנוחה ואינו חווה תסביכים בגלל הבעיה שלו. אם אינך פונה לטיפול זה, הילד עלול לפתח פחד לדבר ולהיקף על ידי אנשים.
אמצעי מניעה
כדי למנוע התפתחות של גמגום אפשרי או לאחד את האפקט לאחר הטיפול, יש לבצע את אמצעי המניעה הבאים:
- צור לתינוקך את המצב האידיאלי של היום, בו יהיה לו מספיק זמן למשחקים, טיולים ושינה. בגיל 3 עד 7 שנים הילד זקוק ל 10 שעות שינה לפחות בשעות הלילה ושינה בשעות היום. שינה בשעות היום היא פשוט הכרחית, מכיוון שהיא משפיעה לטובה על המצב הפסיכו-רגשי של התינוק.
- אל תאפשר לצפות בתוכניות וסרטים מצוירים שאינם תואמים את קטגוריית הגיל של ילדכם ויכולים לגרום להתפרצויות רגשיות בלתי צפויות.
- אל תעמיס על התינוק רשמים חדשים (קריאה, סרטים, צפייה בטלוויזיה) במהלך תקופת ההפוגה לאחר הטיפול.
- אל תעמיס על הילד בכפייה, מכריח אותו ללמוד בעל פה שירים שלמים כדי להשוויץ בפני חברים או הורים בגן.
- כאשר מענישים ילד, אל תשאירו אותו לבד בחדר חשוך, מכיוון שיש סיכון גבוה להתפתחות פחד אובססיבי. עדיף להשאיר את התינוק ללא מתוק או בלי צעצוע אהוב אם הוא אשם.
- כלול את ילדך בשיעורי מוסיקה או ריקוד, זה עוזר לבסס את הנשימה הדיבור הנכונה, הקצב, הקצב, וכך, התינוק ישוחרר ויהיה בטוח יותר בעצמו. שיעורי שירה שימושיים.
[sc name = ”מודעות”]
גמגום אצל ילדים זו בעיה מספיק רצינית, אך מבוטלת לחלוטין אם שמים לב לכך בזמן ופונים למומחה המתאים לעזרה.
אנו קוראים גם: מדוע ילד אינו מדבר בגיל 2-3 - סיבות, ומה על ההורים לעשות? טיפול, בדיקות, ייעוץ קלינאי תקשורת, שיעורים ומשחקים
מה עלי לעשות אם הילד מתחיל לגמגם?
SDK: שיעור קלינאי תקשורת: גמגום
ד"ר קומרובסקי, יחד עם קלינאי תקשורת ויקטוריה גונקרנקו, יגלו כיצד על ההורים לנהוג אם לילדם יש הפרעת דיבור: לאיזה רופא ללכת, לאיזה משטר יום לבחור, מה לעשות עם התינוק. כמו כן יבגני אולגוביץ 'ואורחו יענו על שאלות מהקהל בתיאור התנהגותם של הורים עם ילדים הגמגומים.
בתי התחלתי לגמגם מגיל 7. וזה איכשהו מוזר: רק כשהוא ממהר לומר משהו. אנא דברו לאט יותר - הגמגום נעלם. אנו מנסים לפתח דיקציה. הדיבור הפך להיות קצת יותר טוב.
לרוע המזל הסיבה לגמגום אצל ילדים עשויה להיות היחס של ההורים, ולא רק מה שנאמר במאמר. כמובן שניתן לייחס זאת לנוירוזה, אך אם ילד מכים בביתו, צועק עליו ונזוף, אז מתפתח פחד מתמשך, שיכול לכלול, לרוע המזל, גמגום.
נראה לי שאם ילד כבר מגמגם, אז קודם כל יש לוודא שהוא לא מאוד ביישן לגבי זה ולא דואג לזה. כדאי להסביר שאפשר לתקן זאת, אחרת התינוק ייסגר עוד יותר ויהיה קשה יותר להתגבר על הבעיה.
בני בגיל חמש הבחין בגמגום, אפילו איכשהו במפתיע. הם החליטו שמשהו מפחיד אותו. למרבה המזל, הכל הבחין בשלב מוקדם, ופסיכולוג ילדים וקלינאית תקשורת עזרו להתמודד, עד כה לא התרחשו הישנות.
בני גמגם לאחר שכלב תקף אותו בחצר. הילדה פחדה מאוד, טוב שהיא לא נשכה, היא פשוט נבחה עליו. פנינו לפסיכולוג ילדים. הוא עבד אתו במשך חודשיים, שלאחריה התברר מיד התוצאות. והגמגום עבר, והפחד מהכלבים כבר לא. העיקר להשתלט על המצב בזמן.