חשבתי מה יהיה כל כך מעניין לחלוק איתך. על מה יכולה אמא צעירה עם חיים מונוטוניים לספר לך? כמובן, אני לא צריך להשתעמם, כל המחשבות שלי סובבות סביב דאגה אחת - טיפול בילד שלי. אגב, מבחינתי עכשיו תעלומה גדולה היא איך אמהות שזה עתה נולדו מצליחות לעלות במשקל לאחר הלידה. ובכן, אני מבין בעוד שנה, אבל בהתחלה זה קשה, כי אתה לא מקבל מספיק שינה, הרבה דברים נערמים.
ההריון הביא לי שתים עשרה קילוגרמים (לפי הרופאים - הממוצע). חודשיים עברו, והמשקל שלי לקילוגרם פחות ממה שהיה לפני ההריון.
5-6 קילוגרמים הראשונים נותרו באופן טבעי: עם מים, שליה ותינוק. מה עם השאר?
לא, לא עשיתי דיאטה. ולא נכנס לספורט. אחרי לידה אי אפשר היה לעסוק בספורט ואז הייתה עצלות. אבל השתמשתי בטיפים פשוטים, ועכשיו אני מעביר אותם לאמהות לעתיד (ולא רק) שאכפת לה מהדמות.
- העצה החשובה ביותר - הנקה. אני לא רופא, אבל התעניינתי בנושא. לצורך היווצרות חלב משתמש הגוף במשאבים מוכנים - תאי שומן. כל הכבוד לשניים! הילד מלא ושמח, ולאמא דמות יפה. אומרים שכשאת מניקה, זה תיאבון מטורף, אבל לא שמת לב לדבר כזה מאחוריך.
- שתו יותר מים. בימים הראשונים היה מעט חלב. הרופא יעץ לי לשתות יותר. אז קיבלתי הרגל. אני שותה 1.5 עד 3 ליטר מים טהורים וקצת תה מיוחד עם שמיר ליום. פלוס נוסף - אתה רוצה לאכול פחות.
- לצאת להליכה. אחרי שילדה היא חשה בסדר ומזג האוויר היה בסדר. איך יכולתי לשבת בבית? הליכה מועילה לשניהם אם הרווחה של אמא מאפשרת זאת. הבן נרדם במהירות באוויר הצח. הלכנו 5 שעות ביום. הם לא ישבו על הספסל, אלא הלכו. קצב כזה עזר לי לשרוף במהירות קילוגרמים מיותרים.
וזה הכל! בחודש הראשון שקלתי שני קילוגרמים יותר מאשר לפני ההיריון. בחודש השני פיקחתי על זמן האכילה: לא אכלתי אחרי השעה 18 בערב ועד 8 בבוקר. הוריד את הקילוגרמים הנוספים שנותרו.
עכשיו אני לא מאבד משקל. השגתי את המשקל האידיאלי לעצמי. הייתה רק מטרה אחת - לשחק ספורט. קשה להתחיל. Leeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeeee הספורט שלנו הוא הכל, אבל במשך 9 חודשים נרגעתי לגמרי. קח את המילה שלי בשביל זה, אולי זה יביא אותי לפעולה?
קרא גם:
לאחר הלידה הראשונה, נשים רבות יורדות במשקל. העומס על הגוף הצעיר, דאגות לא שגרתיות. אבל אחרי הלידה השנייה התחלתי להיות שמנה קטסטרופלית. שיעורים שמורים בסימולטור.
כאן פעילות גופנית חשובה, אם כי לא מייד. לאחר השחרור התחלתי להתאמן בבית, שום דבר לא קשה, נטיות, טכניקות מיוגה ורק אחרי שחזרתי להכרה נרשמתי לחדר כושר. למרבה המזל, הוא לא רחוק מהבית. למרות שזה לא מתאים לכולם, כמובן שאמי דאגה לנכדה בזמן שהייתי בחוץ.